דילוג לתוכן הראשי
שושלת שושלת · עץ משפחה ומחקר שורשים

מדריך מעשי בעברית

עץ משפחה ומחקר שורשים — מדריך צעד אחר צעד, מהשיחה עם סבתא ועד הארכיון

עץ משפחה, מחקר שורשים ודרכונים אירופיים לצאצאים — מדריכים מעשיים בעברית

עץ הנושאים

מאיפה מתחילים?

10 נושאים, שני ענפים: חקר המשפחה עצמו, ומידע כללי על דרכונים אירופיים לצאצאים.

שושלת 40 מדריכים

נוספו לאחרונה

מדריכים חדשים בכרטסת

לכל המדריכים

כמעט כל מחקר משפחתי מתחיל באותו רגע: מישהו שואל שאלה פשוטה — מאיזו עיר הגיע סבא, איך קראו לאמא של סבתא, למה שם המשפחה שלנו שונה משל בני הדודים — ומגלה שאף אחד בבית לא יודע את התשובה בוודאות. האנשים שזכרו כבר לא כאן, המסמכים פזורים בארגזים, והשמות נכתבו בשלוש שפות ובחמישה איותים.

שושלת הוא מדריך מעשי לדרך שמובילה מהשאלה הזו לעץ משפחה מתועד. אין כאן קיצורי דרך, ואנחנו לא מציעים שירותי מחקר. יש כאן סדר עבודה שכל אחד יכול ללכת בו, בקצב שלו, עם הסבר על המקורות שבהם משתמשים בכל שלב.

מפת הדרכים: עשרה צעדים, לפי הסדר

הסדר חשוב. מי שמתחיל מהארכיון לפני שדיבר עם המשפחה מבזבז חודשים על חיפוש שהיה נחסך בשיחה אחת. מי שמזמין בדיקת DNA לפני שבנה עץ בסיסי מקבל רשימת התאמות שאי אפשר לפענח. הנה הדרך, צעד אחר צעד:

  1. מתחילים מהקרובים החיים. סבים, דודים, בני דודים מבוגרים. כל אחד מהם זוכר חלק אחר מהסיפור, וכל שנה שעוברת היא זיכרון שעלול להיעלם. בראיון עם קרובי משפחה תמצאו אילו שאלות לשאול, איך מקליטים, ואיך מבחינים בין זיכרון לעובדה.
  2. אוספים את מה שכבר יש בבית. תעודות, מכתבים, תמונות עם כיתוב בגב, ספרי זיכרונות. חלק מהממצאים החשובים ביותר מחכים בארגז במחסן. איך סורקים ומתעדים לפני שהפרטים נשכחים — בשימור תמונות משפחתיות.
  3. משרטטים עץ ראשון. גם אם הוא חלקי וחסרים בו שמות. העץ הראשון הוא כלי עבודה שמראה איפה החורים. ההסבר המלא נמצא באיך בונים עץ משפחה.
  4. עוברים לכלי דיגיטלי. כשהעץ גדל מעבר לדף אחד, כדאי לעבור לתוכנה. ביצירת עץ משפחה במחשב מוסבר מה חשוב לבדוק לגבי עברית, קובץ GEDCOM ופרטיות.
  5. מתעדים כל ממצא עם המקור שלו. לא רק "סבא נולד ב־1912", אלא גם איפה זה כתוב. בלי מקור, שנה אחרי זה כבר אי אפשר לדעת מה נבדק ומה נוחש.
  6. פונים לארכיונים בישראל. רישומי עלייה, תיקי התאזרחות, ארכיונים של יישובים ועיריות. בארכיונים בישראל לחוקרי משפחה תמצאו אילו סוגי ארכיונים קיימים ואיך מכינים בקשה.
  7. עוקבים אחרי המסע. רשימות נוסעים ותעודות עלייה מספרות מאיפה המשפחה יצאה ומתי. ההסבר ברישומי הגירה.
  8. מחפשים את מי שנספו בשואה, באחריות ובכבוד. מאגרי שמות, דפי עד ורשימות מגורשים יכולים להשלים ענפים שלמים בעץ. בחיפוש קרובים שנספו בשואה מוסבר איך מחפשים, ואיך ניגשים לממצא קשה.
  9. מחפשים בכל האיותים של השם. שם משפחה אחד יכול להופיע בעשר צורות שונות במסמכים. בשם אחד, עשרה איותים תמצאו איך עושים את זה בשיטתיות.
  10. שוקלים בדיקת DNA — אחרי שיש עץ. בדיקה גנטית יכולה לחבר קרובים שאיבדו קשר, אבל היא מועילה הרבה יותר כשיש עץ להשוות אליו. מה היא בודקת ומה היא לא יכולה לספר — בבדיקות DNA לגנאלוגיה.

ואם המחקר מוביל לדרכון אירופי

אצל משפחות רבות, המסמכים שנאספו לעץ המשפחה הם גם המסמכים שמבקשים בתהליך של אזרחות לצאצאים. מדינות שונות מציעות מסלולים שונים, והכללים בהן משתנים מעת לעת. בדרכון אירופאי לישראלים יש סקירה כללית של המסלולים, וכל מדריך ספציפי מציין את התאריך שבו נבדק. זה מידע כללי בלבד ולא ייעוץ משפטי: את הכללים העדכניים בודקים מול הקונסוליה או הרשות הרשמית, ואת המקרה האישי — עם עורך דין מוסמך.

הצעד האחרון: לספר את הסיפור

עץ משפחה הוא רשימה של שמות ותאריכים. סיפור משפחה הוא מה שהופך אותם לאנשים. כשהמחקר מתקדם, כדאי לכתוב — גם אם רק כמה עמודים לנכדים. באיך כותבים את סיפור המשפחה מוסבר איך בונים מבנה, איך משלבים מסמכים, ואיך נזהרים שלא לפגוע בקרובים חיים.

מי כותב כאן ומה האתר הזה איננו — בעמוד האודות.

מי כותב כאן

הכותבים

רותם אלבז

20 מדריכים

חוקרת את המשפחה שלה כבר שנים, מתיקי ארכיון ועד ראיונות עם קרובים בכמה יבשות, וכותבת על עץ משפחה, ארכיונים ושמות משפחה. אינה גנאלוגית מוסמכת ואינה מציעה שירותי מחקר — מתארת שיטות עבודה ומקורות שכל אחד יכול להשתמש בהם.

דניאל קורן

20 מדריכים

עבר בעצמו תהליך של אזרחות אירופית ומלווה בני משפחה בבירוקרטיה, וכותב על דרכונים לצאצאים ועל בדיקות DNA. אינו עורך דין, אינו גנטיקאי ואינו מייצג קונסוליה או משרד — מסביר את התהליך באופן כללי, וכל מקרה אישי מחייב בדיקה מול הרשות הרשמית ועורך דין מוסמך.